פסק-דין בתיק ת"א 14958-03-10

תביעה כלפי עירייה לפיצוי בגין נזקי גוף.

המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. התובעת, ילידת 1950, חצתה ביום 16.7.08 את רחוב ביאליק בחולון שלא במעבר חצייה, בדרכה לבית חברתה גב' מרים סאלי [להלן - " מרים"]. כאשר ביקשה לעלות מן הכביש אל המדרכה  ובמרחק של כ - 10 ס"מ מאבן השפה של המדרכה, מעדה, נפלה ארצה ושברה את פיקת ברכה הימנית [להלן - " התאונה"].

2. המטפלת של אימה של מרים, גב' פרטיבה קטרי [להלן - " פרטיבה"], שצעדה מאחורי התובעת עובר לתאונה, הבחינה במעידתה, הרימה אותה והזעיקה את מרים לעזרה. מרים הגיעה ובתושייתה הושיבה את התובעת על כיסא גלגלים של אימה והכניסה אותה לביתה. משם הזעיקה אמבולנס שפינה את התובעת לבית חולים וולפסון. התובעת אושפזה בבית החולים למשך 6 ימים, במהלכם נותחה בברכה. בהמשך טופלה בקהילה.

3. טרם הכניסה את התובעת לביתה, צילמה מרים בנייד שלה את "הבור" עליו מעדה התובעת לדבריה ובמקביל הודיעה לעיריית חולון, הנתבעת [להלן - "הדיווח"].

4.  תוך יומיים מקליטת הדיווח בעירייה, נשלח והגיע למקום מר יובל אוזן, מנהל עבודה בצוות דרכים בעירייה, מילא את "הבור" באספלט ושיטח אותו [להלן - " אוזן" וה -  " התיקון"].

5. כעבור כשבוע הגיעו למקום התאונה בנה של התובעת, מר יצחק אלחנתי, ביחד עם מרים. יצחק צילם את התיקון לפי הצבעת מרים על מיקום ה"בור" טרם התיקון.

6. מומחה התובעת ד"ר דוד, העמיד את נכותה האורטופדית על 37%. מומחה הנתבעת ד"ר ששון העמיד את נכותה זו על 5%.

7. מומחה בית המשפט פרופ' גנאל, העמיד את נכותה זו על 10% בגין הגבלות בעקבות השבר ובנוסף על 5% בגין צלקת ניתוחית - אסתטית. כמו כן אישר לה נכות זמנית מלאה למשך 3 חודשים + שבוע ובנוסף נכות זמנית בשיעור של 25% למשך חודשיים ושבוע. להערכתו יתכן שתזדקק בעתיד לניתוח להוצאת הקיבוע הפנימי וייתכן שיהיה צורך לכרות את הפיקה בשלמותה. ניתוחים אלה נעשים במסגרת סל הבריאות .

8. התובעת לא עבדה עובר לתאונה. היא פרשה מעבודתה בבנק דיסקונט במרץ שנת 2006. טרם פרישתה השתכרה כ - 20,000 ש"ח ברוטו לחודש. בעת התאונה למדה הנהלת חשבונות במכללה והתעתדה להבחן במבחן של משרד העבודה ביום 3.9.08. לאחר התאונה הפסיקה את לימודיה, ניגשה אמנם למבחן אך נכשלה בו ולא חידשה לאחר מכן את לימודיה, אף לא ניגשה למבחן נוסף.

9. בין 1.3.10  ל - 15.11.10 טיפלה התובעת בתיקי לקוחות עבור בנק לאומי לפי שכר של 40 ש"ח לשעה, והשתכרה בממוצע לחודש כ -  5,800 ש"ח.

המחלוקות

10. לטענת התובעת נגרמה התאונה עקב מפגע - "בור" בכביש, שעומקו כ - 10ס"מ וקוטרו כ - 40 ס"מ. לטענת העירייה  אין מדובר ב"בור" אלא ב"שקערורית" ומכל מקום ואין מדובר במפגע: התובעת לא הוכיחה את מימדי ה"בור" או ה"שקערורית" ולחילופין מימדי עומק מזעריים בסדר גודל של 3 ס"מ, אינם מייצרים מפגע, וודאי לא כשהם מצויים בכביש ולא על מדרכה. התובעת משיבה שלא התאפשר לה למדוד את המימדים שכן העירייה נחפזה לתקנו ועצם התיקון יש בו משום הודאת העירייה באחריותה.  על כך משיבה העירייה מצידה, ששירות מהיר ומיטבי לציבור אינו צריך לפעול נגדה ואין בו משום הודאה. מכל מקום אוזן חזר והעיד על כך שתיקן משום שהתבקש וכשירות עירוני לציבור והוא לא ראה במקום מפגע.

11. מחלוקות שגורות באשר לאשם תורם ולהיקף הנזק, בפרט הפסדי השתכרות להם טוענת התובעת.

הדיון והראיות

12. היום העידו: מטעם התובעת היא עצמה, פרטיבה, מרים ויצחק. כמו כן הוגשו התמונות שצילמה מרים [1 - 4] והתמונות שצילם יצחק [5 - 8]. מטעם העירייה העיד אוזן. הצדדים הגישו  מוצגים.

13. חוות דעת המומחים הוגשו ללא חקירה.

בהיעדר טענה כלפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט ולאור המימד האובייקטיבי המיוחס לחוות דעתו, נמצא כבר עתה שחוות דעתו במקומה עומדת ומחייבת את הצדדים ואת בית המשפט.